"הילד שלי לא מובן לאחרים, רק אני מבינה אותו"
"הילדה שלי עדיין לא אומרת את האות ר', צריך ללכת לקלינאית תקשורת?"
"הילד שלי אומר רק את הסוף של המילה, מתי הוא יגיד מילים בשלמותן?"
כקלינאית תקשורת, אני נתקלת הרבה פעמים בשאלות מהסוג הזה. התשובה לרוב מורכבת ולכן חשבתי לעשות לכם סדר בתחום הזה, שנקרא היגוי ומובנות דיבור.
התחום מתחלק לשני סוגים של שיבושים: שיבושים פרוזודיים ושיבושים סגמנטליים.
-
שיבושים פרוזודיים
קשורים למיקום הצליל במילה. למשל, ילד בן שנה וחצי שאומר רק את ההברה האחרונה במילה, ללא תלות בסוג הצליל. שיבושים כאלה מאוד נפוצים בגילאי שנה עד שנתיים וחצי והם מהווים חלק מההתפתחות התקינה. לרוב עד גיל 3 שנים הם חולפים. כלומר, נצפה שילד בן 3 כבר יגיד את כל ההברות במילה. -
שיבושים סגמנטליים
קשורים לצליל הספציפי. למשל, כמו בדוגמא ממקודם, ילדה שלא אומרת את הצליל ר'. לכל צליל בשפה יש את גיל הרכישה שלו, כלומר, גיל שעד אליו רוב הילדים כבר יודעים להפיק את הצליל הזה בשיחה. אם הילד/ה שלך עבר/ה את גיל הרכישה ועדיין לא מפיקה את הצליל הזה, כדאי לפנות לקלינאית תקשורת.
הנה גילאי הרכישה של הצלילים הנפוצים:
עוד מונח שכדאי להכיר הוא שיבוש התפתחותי. שיבושים התפתחותיים הם שיבושים שנצפה לראות אצל הרבה מהילדים ולרוב הם חולפים לבד, מבלי שנטפל בהם. שיבושים לא התפתחותיים הם פחות נפוצים, וכשנתקלים בהם כדאי לפנות לקלינאית תקשורת ולא לחכות שיחלפו לבד. למשל, החלפה של הצלילים הקדמיים באחוריים (ת' נשמע כמו ק', ד' נשמע כמו ג').
חשוב לציין: בכל מקרה של ספק, כדאי לפנות לקלינאית תקשורת לצורך פגישת אבחון. הקלינאית תדע להנחות אתכם
האם יש
צורך
בטיפול או רק במעקב. כפי שלא נלמד ילד בן 10 חודשים ללכת (כי עדיין לא הגיע הזמן), ישנם שיבושי היגוי שנמליץ
להמתין
ולעקוב אחריהם עד לגיל הרכישה הטבעי.
בנוסף, מומלץ להימנע מלנסות לטפל בשיבושי היגוי לבד, בבית, ללא הנחיה של קלינאית. פעמים רבות הורים מלמדים, מתוך
רצון
טוב, תהליכים שגויים. קלינאיות תקשורת יודעות איך ללמד הפקה תקינה של הגה בצורה נכונה, וחבל להשריש הרגלים שרק
יחבלו
בהמשך במידה ותרצו להגיע לטיפול.